התפתחות אישית, רפואה הוליסטית
החיים כדרך - הדרך לחיים!
דרך למודעות עצמית
מדורי האתר
החלפת גגות רעפים, פינוי אסבסט שירותי טקסט ותסריטאות קלאב הוטל אילת עוצמת הרכות מים חיים
   הניגון החסידי דף הבית   »   מוזיקה חסידית, ניגון חסידי

מוזיקה חסידית, ניגון חסידי

הניגון החסידי, מוזיקה חסידית הם חלק מהעולם המוזיקלי היהודי וברובם נוצרו בעיירות יהודיות בפולין וברוסיה במאות ה-17, 18 ו-19.
בהגדרה של הניגונים החסידיים נכללים לחנים שרובם חוברו על ידי אדמו"רים וחסידים בעלי שם. בדרך כלל הם מנוגנים (מושרים) ללא המילים.

כיום המושג "מוזיקה חסידית" עבר תמורה ושינוי מהותי, וברובו אינו כולל את הניגון החסידי האותנטי אלא שירים מודרניים רגילים שהמילים שלהם לקוחות בעיקר ממקורות יהודיים כדוגמת התנ"ך, סידור התפילה וכו'. מוסיקה מהסוג הזה אינה מקובלת דווקא אצל החסידים אלא ובעיקר בכלל הציבור הדתי.
על מנת להבדיל בין הסוג הזה של מוסיקה למוסיקה חסידית אוטנטית, נקרא לאחרונה "ניגון חסידי", "ניגוני חסידים" וסתם "ניגונים".

לפי הקבלה יש קשר הדוק בין המוסיקה והנגינה לנבואה. על הניגון החסידי אמר רבי ישראל ממודז'יץ "אומרים שקרוב עולם הנגינה אצל עולם התשובה, ואני אומר שעולם הנגינה הוא עולם התשובה".
בחסידות (בייחוד בחצרות החסידיות של ברסלב וחב"ד) רואים עניין גדול בניגון החסידי.

מספרים על רבי נחמן מברסלב שאת חידושיו היה אומר בניגון והיה אומר שלכל דבר תורה יש ניגון שונה. כלומר, לשיטת רבי נחמן מברסלב יש קשר ברור בין הניגון החסידי לבין הסיפור החסידי.

ובשם הגר"א נאמר כי היה אומר ש"רוב טעמי תורה וסודות שירי הלויים וסודות תיקוני הזהר אי-אפשר לידע ועל ידה יכולים בני אדם למות, בכלות נפשם בנעימותיה, ויכולים להחיות מתים בסודותיה הגנוזים בתורה." (הקדמה לספר פאת השלחן לר' ישראל משקלוב).

השירה והניגון בחצרות חסידיות שונות
בחצרות החסידיות קיים מאז ומעולם שימוש נרחב במוזיקה ובניגון. בניגוני שבת, בהתוועדויות חסידיות, כהכנה לשמיעת דברי תורה מפי האדמו"ר. ישנן חצרות שאף מחזיקות מלחין החצר (בעל מנגן) ומקהלה. בשמחות החצר ובאירועים מרכזיים ממלאת המקהלה החסידית תפקיד מרכזי. מקהלות ידועות קיימות בחסידיות גור, נדבורנה, באבוב, בעלזא, סאדיגורה, ויז'ניץ ועוד.

בזרם הפולני מאופיינת הנגינה בלחנים ללא מילים, ואת זאת תירץ פעם אחד האדמורי"ם כך: "בשיר עם מילים אתה מכוון את הלב לפי המילים של השיר, אבל בניגון כל אחד יכול לכוון על מה שלבו ירצה".
הניגונים מאופיינים במקצבם המדויק ובקשיחות היתר שלהם, לעומת הנגינה הגליציאנית והרוסית.

בחסידות גור עד לשנים האחרונות הושרו הניגונים לראשונה בחג על ידי המקהלה (הקאפעלע) ללא עזרת הקהל. לאחרונה שינה האדמו"ר גישה זו, ודרש לפרסם את הניגונים בקלטות לפני הימים הנוראים, זאת כדי שכל הציבור יוכל להשתתף בשירה ולא ישתתף בצורה פסיבית בלבד.

בחסידות מודז'יץ מלחין האדמו"ר בעצמו בכל שנה, את כל הניגונים. בנוסף מולחן ניגון לכבוד כל שמחה בחצר.

בחב"ד – החצר של הרבי מליובאביץ', קיימים מאות ניגונים, שמחים ועצובים, קצביים ואיטיים. ישנם ניגונים שמקובל לנגן אותם באירועים ובמועדים מסוימים.

בחסידות אלכסנדר, המשתקמת לאיטה לאחר חורבנה בשואה, חודשה המקהלה עם הכתרתו של האדמו"ר הנוכחי, בכל שנה מולחנים כ-5 ניגונים, אך הקצב גובר משנה לשנה.

מלחינים ידועים בני זמננו
הרב שלמה קרליבך - הידוע בכינויו "הרבי המרקד", בין האומנים הבולטים במוזיקה החסידית שלמעשה יצר זרם נוסף בתוכה. הוא הושפע מניגונים חסידיים רבים ובמיוחד מניגוני חב"ד ומודז'יץ וממהפכת המוזיקה של שנות ה- 60. במוזיקה שלו הוא שילב אלמנטים של מוזיקת רוק ומוזיקת נשמה, והתחיל ז'אנר שניתן לכנותו "רוק יהודי".
יעקב תלמוד - מלחין בחצר גור בשנים ה'תר"צ - ה'תשכ"ד, הלחין בכל שנה כ15 ניגונים.

יעקב פראגר - מלחין החצר בחסידות אלכסנדר, התחיל את דרכו בחסידות גוסטנין. יעקב תלמוד החשיב עצמו כתלמידו של פראגר.

בן-ציון שנקר - הבעל מנגן של חסידות מודז'יץ, הראשון שהקליט שירים חסידיים בצורה מקצועית, בנוסף הלחין בעצמו ניגונים, מהם שהתפרסמו בכל העולם ומושרים כמעט בכל בית.

יהושע רייזנר - בחסידות סאדיגורה, אצל האדמו"ר הזקן רבי אברהם יעקב, תפקד בחצר המלחין האגדי החזן יהושע רייזנר הנקרא יהושע סקוורער.

ניגונים בעלי מסורת
בחסידויות מסוימות, ישנה מסורת על ניגונים.
בחב"ד למשל, מושרים עשרת הניגונים המכוונים, שהם ניגונים שהולחנו על פי סודות עליונים, רק בזמנים מיוחדים.
הבעש"ט ביקש בעת פטירתו, לשיר את ניגונו של המגיד מזלאטשוב, ואמר שבכל עת שיושר ניגון זה בחבורה, הוא יגרום התעוררות תשובה.
ניגון המיוחס לרבי אלימלך מליז'נסק מאופיין גם בריקוד מיוחד. לדברי צדיקים, סודות גדולים רמוזים בריקוד זה ובעיקר "סוד מידת הענווה".
בחצר רוז'ין ישנה מסורת על הניגון ששר יעקב אבינו כשרעה את צאנו.
בחסידות ביאלא, ידוע הניגון ששרו המלאכים בעת קבלת התורה.




לראש הדף
   הניגון החסידי דף הבית   »   מוזיקה חסידית, ניגון חסידי

ברוח היהדות

פתיח המדור

חגים ומועדים

 חגים ומועדים  
חגים וניגונים 

גשר ליהדות

ניגונים חסידיים

 ניגון חסידי - ניגוני חב"ד  
ניגון חסידי - ניגוני חב 
 סיפורים על ניגונים  
סיפורים על ניגונים 
דיסקים ניגונים 

Facebook
derech.net@gmail.com       08-8596831     
בנייה וקידום האתר    BinyaNet SEO - קידום אתרים באינטרנט     כל הזכויות שמורות
Valid HTML 4.01 Transitional