התפתחות אישית, רפואה הוליסטית
החיים כדרך - הדרך לחיים!
דרך למודעות עצמית
מדורי האתר
החלפת גגות רעפים, פינוי אסבסט שירותי טקסט ותסריטאות קלאב הוטל אילת עוצמת הרכות מים חיים
   לומדים הורות החיים כדרך   »   להיות הורה   »   הריון, לידה, תינוקות   »   מי ילווה אותי בלידה


מי ילווה אותי בלידה?

מאת אביטל רביבו

סיפורי לידה - בסוף המאמר

עם מי, בבוא הזמן, אנו נוסעות ללדת? על השאלה הזאת כדאי מאד לענות רק לאחר קריאה בספר "לחבק את האם – ספר הדולה", מאת ד"ר קלאוס, קנל וקלאוס.

אז עם מי, באמת, רובנו נוסעות ללדת? חלקנו לוקחות את אמא, כמעט כולנו – את הבעל. זה הסטנדרט, פחות או יותר. האם זה באמת מספיק?

בואו נבחן קודם כל את אופציית הבעל. בעבר, במהלך כל הדורות ובכל התרבויות, לא היתה כל נוכחות גברית בזמן הלידה – בוודאי שלא בתרבות היהודית. הגברים פשוט לא היו שייכים לעניין הזה, ולעומת זאת – היו שפע של נשים בוגרות ומנוסות שיכלו לתת ליולדת את התמיכה הנדרשת. הן לא נדרשו ליועצות הנקה – הן בעצמן העבירו את המידע הזה מדור לדור.

באיזור המאה ה18 למניינם, קרה דבר חדש: הרופאים החלו להשתלט על הלידות, והחליפו את המיילדות. הדבר החשוב ביותר לרופאים היה ליילד בדרך הנוחה ביותר להם, וכך קרה שהוציאו מחדר הלידה כל מלווה ש"הפריע" להם לעבוד, והניחו ליולדת להתייסר לבד. בשנות השבעים לערך, הבינו כנראה שיש בכל זאת צורך במלווים, והמלווה המתבקש ביותר, בתרבותנו, שבה הקשר בין המבוגרים לצעירים רופף כל כך, הוא הבעל – חברה הטוב ביותר של האישה. וכך נכנס הבעל לחדר הלידה, עד שבימינו מנהג זה הוא נורמה שכמעט אין מערערים עליה.

אין כל השוואה בין התמיכה של בעל, במיוחד אם זוהי הלידה הראשונה, לתמיכתה של אישה שהתנסתה בלידה ויודעת במה מדובר. בעלים רבים בקרבנו מגיעים ללידה לא מכוון שהם בחרו בכך, אלא מתוך איזו מקובעות, ש"ברור שהבעל נמצא בלידה". נכון, הם הולכים לקורס, הם מתכוננים, הם נורא רוצים לעזור. אבל ברגע האמת, בעלים רבים מתבלבלים, וחרדים, וקשה להם. הם מעולם לא היו במצב הזה, ומעולם לא יהיו, ואפילו אם הם רגועים ושולטים במצב להפליא – הם לעולם לא יוכלו לתת את מלוא התמיכה המתקבלת מאישה, שכבר עברה לידה או לידות.

בקרב ציבור שומרי המצוות הבעיה גדולה עוד יותר, מכוון שהאישה היא במצב של נידה, ולכן יש הגבלות על הקרבה בינה לבין הבעל. אמנם, רבנים רבים התירו את ליווי הבעל בלידה, וכך נוהגים רבים, אך למעשה, הדבר מותר בדיעבד ויש בכך בעיות רבות של צניעות שהתירו אותן בגלל פיקוח נפש. בנוסף, עם כל הרצון הטוב, יש דברים, כמו עיסוי ידני בגב, שהם לגמרי אסורים.

אז מי כן ילווה אותנו? לא כל אחת רוצה או יכולה לקחת איתה את אמא, ולא תמיד זה בכלל רעיון טוב. לפעמים אמא עלולה מאד להילחץ מהלידה, ואולי הרעיונות שלה לגבי המושג "לידה טובה" שונים מהמושגים שלך – מבחינתה, כמה שיותר מהר תקחי אפידורל, יותר טוב. אין מה לדבר, כמובן, על התנגדות להמלצות הרופאים, או בקשת הסברים.

מכאן אנו מגיעות למסקנה, שהטוב ביותר הוא להגיע ללידה כשנמצאת איתך אישה, שיודעת את ציפיותייך מהלידה, התכוננה אליה ביחד איתך, ומוכנה לעזור לך בדרך שאת רוצה.

התמיכה כוללת את הנקודות העיקריות הבאות:

»   עזרה פיזית בהתמודדות עם כאב הצירים: עיסויים, עצות שונות כמו שינוי תנוחה, הדרכת נשימות, הוצאת קולות נמוכים ועוד; ישיבה במים (מובן שאי אפשר להשאיר יולדת בפתיחה מתקדמת לבד באמבטיה, מה גם שצריך לשים לב מתי מגיעים לשלב שבו המים עלולים להאט את מהלך הלידה), כיוון זרם מים על הגב, ועוד.

»   עזרה נפשית בהתמודדות עם הצירים והלידה בכלל: מתפקידי המלווה לומר לך מילות עידוד, והיא צריכה להיות רגישה מספיק כדי להבחין מה בדיוק את צריכה לשמוע. היא צריכה להדגיש לך שכל מה שאת רוצה לעשות זה בסדר, שזה לא מגעיל אותה אם את מקיאה או משהו לא-נעים אחר, שמותר לך לבכות, לצחוק, לצעוק, ועוד. היא יכולה לשיר לך, להתפלל, לספור איתך, לספר לך בדיחות, ועוד הרבה.

»   תיווך בינך לבין הצוות הרפואי: מול הצוות הרפואי של בית החולים, אנו עומדות חסרות אונים. איננו יודעות מתי מותר לנו להתווכח ומתי להתנגד, מתי מותר לבקש הסבר או להתעקש שלא יוציאו את הבעל מהחדר. איננו יודעות שמותר לנו לומר שאנו מעוניינות שמיילדת תבדוק אותנו ולא רופא, או לסרב לבדיקה מכוון שרק לפני עשר דקות בדקו אותי, אז בשביל מה שוב? אפילו אם היינו חושבות על הדברים הללו ויודעות מה אנחנו רוצות, לידה היא הזמן הגרוע ביותר להיות אסרטיבית. אסרטיביות דורשת משאבים נפשיים שמייצרים הורמונים שאינם מתאימים למהלך של לידה. מי שסבורה שבעלה יודע מספיק בשביל לעשות בשבילה את העבודה – טועה, ובגדול. ברגע האמת, הבעל לא יעז לעמוד מול המיילדת ולהתעקש שלא תבצע את חתך החיץ המיותר. לשם כך דרושה אישה אסרטיבית, שיודעת מה הם הדברים החשובים לך, ויכולה לעמוד מול הצוות. יש לציין, שלא מדובר דווקא על "הרופאים הרעים" שרוצים לעשות לך מי-יודע-מה, אלא פשוט על חוסר תקשורת: שהם צריכים לפחות להגיד לך מה הם עומדים לעשות, גם אם הם בכל מקרה יעשו את זה. המלווה אמורה לזכור את כל מה שאמרו לך בקורס ושאת לא זוכרת (למי שעוד לא ילדה: תאמיני לי, שאת לא תזכרי), כמו למשל שאת יכולה לבקש שלא יחברו אותך לאינפוזיה אלא רק יעשו לך "פרפר" בזרוע כהכנה לאינפוזיה.

»   סיוע לאחר הלידה: העזרה ליולדת בשעות הראשונות שלאחר הלידה, היא חלק בלתי נפרד מתפקידה של תומכת הלידה (ולכן חשוב לוודא מראש שהיא אכן תישאר איתך בשעות אלה, עד המעבר למחלקת יולדות). התומכת תעודד את האם הטריה להניק ותראה לה כיצד, תדאג שהיולדת תעשה את צרכיה, תדאג שיתייחסו לתינוק באופן שההורים בוחרים (למשל, לא לרחוץ אותו מיידית, לא לתת לו אנטיביוטיקה לעיניים, לבדוק אותו בנוכחות אחד ההורים), היא תדאג שהיולדת מסודרת במחלקה, שהיא קיבלה חדר "טוב", במידת האפשר, ועוד, ועוד.

יש שתי אפשרויות עיקריות למלווה כזאת, ולכל אחת יתרונות וחסרונות. האפשרות הראשונה היא לשכור דולה מקצועית בתשלום, והאפשרות השניה היא למצוא אמא, אחות או חברה כלשהי שתבוא איתך.

דולה היא תומכת לידה, המלווה אותך עוד במהלך ההריון, ומתחילת הצירים עד תום הלידה. יתרונה הבולט הוא המקצועיות שלה, הידע הרפואי והנסיון הרב. החסרון – צריך לשלם. חסרון נוסף, הוא העובדה שבתי חולים רבים אינם מוכנים לקבל ליווי של דולה מקצועית. הסיבה לכך היא תפקידה השלישי של המלווה שציינו לעיל – תיווך בין היולדת לצוות הרפואי. לדברי אחת המיילדות בבתי החולים, קיים מצב נפוץ של דולות שסותרות את החלטות הרופאים, ומפריעות לעבודת צוות ביה"ח בהחלטות שונות שהן עושות בשביל היולדת. הדבר נכון ולא נכון; נכון שקיימים מקרים חריגים, כמו מלווה שמנסה לשכנע בכוח את היולדת לא לקבל אפידורל, אבל במקרים רבים אחרים מה שנוח לרופאים הוא לא בהכרח מה שטוב ליולדת, ובמקרים כאלה אנו מרוויחות מהתערבותה ואילו להם היא "מפריעה". מלבד זאת, זוהי בדיוק סיבה כן לתת לדולות מקצועיות ללוות בחדר הלידה, מכיוון שדולה מקצועית אמורה לדעת את מקומה, ולדעת בדיוק את אמנות התיווך הזאת.
על מנת להגיע לשיתוף פעולה עם צוות בית החולים, הדולה צריכה "לדעת את מקומה", והיא מקפידה להבהיר את הדבר ליולדת עוד לפני הלידה. היא אינה מתעמתת עם הרופאים, וכל בקשה או דרישה צריכה לבוא מן היולדת ולא מהדולה; הדולה רק נותנת אישור לבחירתה של היולדת, במידה והיא חושבת שהדבר רצוי (למשל, היא יכולה לייעץ לבקש חיבור למוניטור רק לסירוגין; במקרה אחר, היא תסביר ליולדת שמסיבה זו או אחרת לא כדאי לה לסרב לבדיקה פנימית; ובמקרה שלישי, היולדת תתייעץ איתה האם לקחת טשטוש, והדולה תסביר לה את היתרונות והחסרונות ותשאיר לה את ההחלטה).

יתרונה המרכזי של תומכת לידה לא מקצועית הוא העובדה שמדובר במישהי שאת מכירה, וייתכן שהיא גם אדם מאד קרוב אלייך. מצד שני, לנשים מסוימות זה עשוי להיראות דוקא כחיסרון; הלידה היא מעמד חושפני מבחינות רבות, ואולי קל לך יותר לעבור אותו דווקא בחברת אישה "זרה". חשוב, עם זאת, להבין שהקשר הנבנה עם הדולה רחוק מלהיות קשר מקצועי בלבד, ושהתמיכה שלה אינה מסתכמת בעיסויים והבאת כדור גומי גדול; הדולה בהחלט משקיעה בך משאבים רגשיים, ומתרגשת מכל לידה מחדש.

אם בחרת במלווה בלתי מקצועית, חשוב להתכונן ביחד איתה ללידה ולתאם ציפיות. כדאי מאד שאישה המתכוננת ללידה טבעית, תקרא ספרי הכנה ללידה, בנוסף לקורס ההכנה ללידה. גם המלווה תקרא את הספרים או החלקים בתוך הספרים שהיולדת תמליץ עליהם, כדי שיהיה לה "חומר רקע" מקצועי לעבוד איתו, וכדי שתדע כיצד להנחות את היולדת בתרגילי נשימה או הרפיה שונים שהיא בוחרת. המלווה תיקח איתה לבית החולים ספרים נבחרים ו\או הסיכומים של היולדת מקורס ההכנה ללידה, שבהם תוכל להיעזר במקרה שלא ממש ברור לה מה לעשות. ניתן גם לכתוב מראש רשימות של "דברים שחשוב לזכור במהלך הלידה".

הליווי הזה חשוב במיוחד לנשים בלידה ראשונה, שהיא לרוב קשה יותר, יש בה סיכויים גבוהים יותר להתערבות רפואית והחוויה היא חדשה ולא מוכרת, כך שמטבע הדברים נדרשת תמיכה מאסיבית בשביל להתמודד איתה על הצד הטוב ביותר. באותה מידה הליווי חשוב לנשים שילדו פעם אחת, ולא היו מרוצות לגמרי ממהלך הלידה. מי שהתכוונה ללדת ללא אפידורל, ולא הצליחה – חשוב שתדע, שזה יכול להיות גם אחרת! ההתמודדות עם הצירים שונה לאין ערוך כשיש איתך מישהי שתומכת ומעודדת.

האם הליווי חשוב דווקא לנשים שמתכוונות ללדת בלידה טבעית? – ממש לא. אמנם, לידה טבעית היא אתגר שללא ליווי הרבה יותר קשה להגשימו, לעומת לידת-אפידורל, אבל אין ספק שגם יולדת שמתכוונת מראש לקחת אפידורל, זקוקה להרבה תמיכה נפשית. דווקא משום שהיא שוכבת וכמעט שאינה מרגישה את הלידה, היא צריכה שתהיה איתה מישהי שתפיג את הרגשת חוסר האונים, תסביר לה מה קורה ובאיזה שלב היא (אם המיילדת שבודקת לא טורחת לעשות זאת), ובאופן כללי תהיה איתה. המלווה תוכל לעזור ליולדת למצות את הלידה מבחינה רוחנית, ולחוות אותה באופן המלא ביותר. כמו כן, אין לשכוח שקיימים צירים כואבים גם לפני השלב שבו כבר אפשר לקחת אפידורל, וגם איתם צריך להתמודד (אם מקבלים אותו לפני פתיחה של 4 ס"מ, סביר מאד שהוא יאט את מהלך הלידה והסיכוי לזירוז, לידת ואקום או חלילה גרוע יותר, גדל). יחד עם זאת, נראה שמי שאין לה שום כוונות ללדת בלידה טבעית יכולה להתפשר על נושא הידע המקצועי של המלווה, והעיקר הוא שתהיה מישהי שתוכל לתמוך בה מבחינה נפשית ורוחנית.
האם הליווי מיותר לנשים שמתכוונות ללדת עם מיילדת פרטית? לצערנו, אפשרות לשכור מיילדת פרטית קיימת כיום רק בביה"ח לניאדו (נתניה), ובלידת בית. התשלום הוא גבוה, ולא כל אחת יכולה להסתייע באחת האפשרויות הנ"ל, למרות יתרונותיהן הברורים. בכל אופן, יש לדעת שהמיילדת אמנם מספקת את רוב השירותים המקצועיים שדולה אמורה לספק ועוד יותר מכך (אע"פ שזוג ידיים נוסף לעולם אינו מזיק), אך כמעט תמיד אין די במיילדת בשביל התמיכה הנפשית שהיולדת צריכה לקבל; היולדת זקוקה, בכל זאת, למישהו קרוב שיתמוך בה נפשית ורוחנית, וכל יולדת תשקול בעצמה האם בעלה מספיק לצורך זה, או שהיא רוצה גם אישה שתהיה איתה.

לסיכום: הכנה מתאימה היא תנאי הכרחי להתנהלות איכותית של הלידה. יש להבין, שחלק חשוב מההכנה הוא הבחירה במלווה\מלווים המתאימים, תוך תיאום ציפיות לגבי הלידה. ככל שתדעי טוב יותר לקראת מה את הולכת, וככל שתבטחי במלווייך, כך תרד רמת המתח והחרדה והלידה תהפוך לחוויה חיובית.


סיפורי לידה:

א' ילדה בחברת גיסתה, שהפכה לאם רק חודשיים קודם לכן. (למי ששואל איפה היתה התינוקת בזמן הלידה - היא היתה בידי הסבתא - אמה של א' - בתוך בית החולים, מלבד בזמני ההנקות…). חלק מהעזרה הפיזית, שלא יכלה להינתן ע"י הבעל, התבטאה בעיסויים במשך שלוש שעות רצופות (!), ובתנועות בטן שמטרתן לזרז את הצירים שנעצרו, שבמהלכן א' נשענה על גיסתה ו"רקדה" איתה. א' הצליחה לעבור לידה ללא משככי כאבים (למרות שקיבלה זירוז), להתגבר על שלב של "היתקעות" פתיחה, ולחוות חוויה חיובית ורוחנית - והיא סבורה שכל זה היה בעיקר בזכות הליווי הצמוד.

ליולדת ב' היתה לידה לא פשוטה: 12 שעות של צירים כל דקה (לאחר יום וחצי של צירים מרוחקים יותר), ללא כל התקדמות בפתיחה. "בלידה הראשונה", היא אומרת, "היה לי חשוב להבין מהי לידה, ורציתי לעבור את החוויה הגדולה הזו רק עם בעלי, בלי מעורבות של מישהו מבחוץ. עכשיו, כששנינו יודעים במה מדובר, אנו סבורים שסיוע פיזי, נפשי, ובהחלטות שצריך לקחת תוך כדי, יכול להיות ברכה גדולה."

ג' מספרת, שבלידה הראשונה היא לוותה על ידי בעלה וחברתה, שעוד לא ילדה. הלידה היתה קשה מאד, בעקבות זירוז מיותר (אבל מי יכול היה לומר לה שהוא מיותר?) ואפידורל שלא השפיע. החברה, עם כל הרצון הטוב, לא ידעה עד כמה חשוב העידוד ליולדת, ואיזו תמיכה נפשית בדיוק היא צריכה. ללידה הבאה, ג' נסעה עם תומכת לידה, סיליה גולדשטיין, וחוותה חוויה שונה לגמרי. היא מספרת שסיליה תמכה ועודדה, חיבקה ועזרה בעיסויים, שמנים, רפלקסולוגיה ועוד. עצם נוכחותה נסכה ביטחון בכך שיש בסביבה מישהי מקצועית, שיודעת מה קורה ועוזרת ליולדת לקבל את ההחלטות הנכונות. בשלב מאוחר בלידה, כשהכאב נסק לגבהים, ג' מספרת שהיא חשבה: "אני מבינה למה נשים לוקחות אפידורל; אבל מזל שיש לי את סיליה איתי, כך שאני מסוגלת להסתדר בלעדיו". אין ספק שאת ההתפתחות המהירה של הלידה אפשר לזקוף, במידה רבה, לנוכחותה המרגיעה של הדולה. ללידה השלישית, ג' התלבטה אם אכן כדאי לשלם את המחיר הגבוה (יחסית לאמצעים של אברך) על ליווי הלידה, אך בעלה אמר שאין בכלל מה לחשוב - ברור שלוקחים את סיליה! הפעם, ג' מציינת במיוחד את התמיכה הרבה שהיא קיבלה מסיליה לפני הלידה, כאשר רופאי בית החולים המליצו על ניתוח בשל עובר גדול, ואילו סיליה (בגיבוי רופאה האישי של ג') תמכה בה והאמינה שהיא תוכל ללדת באופן טבעי תינוק בריא. ואכן, היא הצליחה ללדת ללא משככי כאבים, אף על פי שקיבלה זירוז דרך הווריד! (למי שלא יודעת, זירוז כזה מגביר מאד את כאבי הצירים ואת תדירותם, כלומר אין הפסקות ביניהם). ג' מציינת את העובדה שסיליה הבינה בעצמה מתי זוג ההורים מעוניין ברגע פרטי; ליולדת לא היה נעים לבקש ממנה לצאת, אבל סיליה הציעה זאת בעצמה. כך גם כשבמשך שעה וחצי ישבו שלושתם בחדר, וג' התרכזה בתפילה ובאמירת תהילים, ונוכחותה של סיליה לא הפריעה כלל לתחושת הפרטיות שלה.



המחברת: אביטל רביבו
עוסקת בשירותי טקסט - הקלדה, עריכה לשונית ותוכנית, הגהה, תרגום אנגלית-עברית-אנגלית, כתיבת תסריטים ומחזות.
לפרטים והזמנות: 077-42-077-46 (לא בשבת)
revivo@shoresh.org.il
האתר: אות ומופת

נשמח לקבל שיתופים נוספים של נשים שילדו עם או בלי תמיכה מתאימה.
שלחו לנו לכתובת האי-מייל derech.net@gmail.com

יוני - אוגוסט 2005
לראש הדף
   לומדים הורות החיים כדרך   »   להיות הורה   »   הריון, לידה, תינוקות   »   מי ילווה אותי בלידה

להיות הורה

מידע על חיסונים 

Facebook
derech.net@gmail.com       08-8596831     
בנייה וקידום האתר    BinyaNet SEO - קידום אתרים באינטרנט     כל הזכויות שמורות
Valid HTML 4.01 Transitional