התפתחות אישית, רפואה הוליסטית
החיים כדרך - הדרך לחיים!
דרך למודעות עצמית
מפגשי הכרות
ללא תשלום
לפרטים
מדורי האתר
מפת האתר
החלפת גגות רעפים, פינוי אסבסט שירותי טקסט ותסריטאות קלאב הוטל אילת עוצמת הרכות מים חיים
   לומדים הורות החיים כדרך   »   להיות הורה   »   לומדים הורות   »   משבר גיל ההתבגרות


משבר גיל ההתבגרות

מאת דינה ברוצקי
מבוסס על שיעורו של המחנך הרב יחיאל יעקובסון

תנסו לרגע לחזור לגיל 14-18.
איך הייתם מגדירים את התקופה הזאת?
זאת אחת התקופות הכי סוערות, הכי מבלבלות והכי כואבות.
התקופה הזאת מאופיינת בסתירות מאד קיצוניות, חיצוניות – בהתנהגות, ופנימיות – בתחושות. אין כאן תהליך מדורג. הילד עוזב בבת אחת את עולם הילדות, המוכר, המוגן והבטוח, אבל גם המתסכל - אל עולם הבגרות, הלא ידוע, המאיים, המפחיד. הוא כבר לא ילד ועדיין אינו מבוגר. יש לו את חוסר הביטחון של הילד יחד עם הרצון להוכיח את עצמו לעצמו - כבוגר.

השינויים בהתנהגותו ובתחושותיו הם בלתי צפויה עבורו ועבור הסובבים אותו.
רגע אחד הוא אוהב באופן קיצוני, ורגע לאחר מכן הוא שונא. סער רגשי גדול מאד. הוא יכול רגע להתבייש מאימא שלו ברחוב, ורגע לאחר מכן להזדקק לה באופן קיצוני (גם אם הוא לא ייראה את זה). הוא מבקש זהות, "את האמת שלי", ובשביל זה הוא מחקה כמו תוכי את הילד של השכנים. הוא לוחם על אישיותו מול ההורים, ונכנע ומוג לב כשהוא עומד מול החברה. חומרי מאד, ואז באופן פתאומי רוחני מאד.
כמו שאומר הרמב"ם – בשביל להגיע לשביל הזהב צריך לקפוץ קודם לקיצוניות השנייה.
עד עכשיו הילד ידע על עצמו רק מה שההורים שידרו לו. רק בגיל התבגרות הוא מתחיל לגלות את אישיותו האמיתית. וכשהוא מתחיל לתפוס את עצמו כעצמאי וייחודי – כל מה שהוא רוצה זה להתנתק מכל מה שההורים אמרו לו , אך הוא עדיין לא יכול, הוא עוד לא בנה את האישיות העצמאית שלו. זה שלב המעבר.

תמונה של הילד על עצמו קשורה באופן מוחלט בתמונה של ההורים עליו. הילד רוצה להיות שונה ממה ששטפו לו את המוח.
כשאנחנו "מבינים אותם" בגיל הזה – אנחנו גורמים נזק. קודם כל, הילדים לא רוצים כל כך להיות מובנים. הילד מרגיש שהוא ייחודי ואין ולא היה כמוהו ואף אחד לא יכול להבין באמת איך הוא מרגיש.

הוא לא שולט לגמרי ברגשותיו ולעתים, כשאין לו תמיכה רגשית, הוא סובל מאד.
מתעוררים בגיל הזה לראשונה פחדים אמיתיים בנושא מוות. ברגע שהילד מתחיל לתפוס את עצמו כאישיות נפרדת מההורים – מגיעה תחושת בדידות, ובדידות תמיד קשורה לפחד מוות.
בעיה נוספת שמתעוררת – מכיוון שהילד מתחיל להיות מודע לעולם הנפשי הפנימי שלו ולייחודיות שלו, הוא מתחיל לחשוב מהי מידת שפיותו.
ילד שלא זכה לביטחון ברגשות שלו, שלא זכה לדבר על הרגשות, לפרוק אותם, להתייחס אליהם, שצריך לבלוע אותם במשך שנים, פתאום נתקל בפרץ אדיר של דברים משונים.
המושג "נורמלי" הוא מאד שטחי. ככל שאנחנו מעמיקים בנפש האדם, בפנימיות שלו – כך כל אדם הוא באמת מיוחד.
ככל שהוא מיוחד יותר – כך הוא יותר לא "נורמלי". גדול הדור הוא בהחלט לא אדם שהוא בנורמה. כך שהנורמה היא לא הדבר שצריך לשאוף אליו כל כך. אבל הילד, כשהוא נתקל לראשונה בכך שהוא מרגיש אחרת מאחרים – הוא עצוב כשכולם צוחקים, או רוצה לצחוק כשכולם עצובים וכו' – הוא מרגיש משונה. ואז הוא מתחיל לפחד שהוא לא שפוי.
הוא רוצה אישור לכך שהוא כן נורמלי – ואז הוא מתחיל לבטא את המחשבות המוזרות שלו והתגובה של הסביבה – "תגיד, אתה השתגעת?", "איך אתה מדבר?". התוצאה – הוא מחריף את זה עוד יותר. והדבר הזה לבד יכול להביא אדם לאי-שפיות אמיתית.
אסור לתת לילדים להגיד על עצמם דברים שליליים, כי כך הם בונים את התדמית השלילית שלהם. קל וחומר אסור לנו לעשות את זה כלפיהם.

מאיפה המושג "משבר גיל התבגרות"? והאם חייב להיות משבר?
משבר גיל ההתבגרות הוא תוצאה של הפער בין ההתפתחות הגופנית והשכלית לבין ההתפתחות הנפשית.
הדור שלנו מפותח גופנית הרבה יותר מהדורות הקודמים (כתוצאה מתזונה משופרת וכו'). הבגרות הנפשית מאחרת. הילדים חיים בחממה, לא נדרשת מהם שום אחריות, לא מוטל עליהם שום עול, לפחות לא כדרישת החיים (אולי כדרישת ההורים – אך זה לא אותו הדבר).

זה לא הכרחי שכל נער או נערה חייבים לעבור את משבר גיל ההתבגרות, אך נדיר מאוד שלהורים שלא התכוננו לכך - זה לא יקרה אצלם בבית.

איך אפשר למנוע את זה?

אותם הורים שמצליחים לתת לילד אמון בגיל צעיר, לתת לו לשאת באחריות למעשיו, לעזור לו לבנות תדמית חיובית – שהוא טוב, חזק וסומכים עליו – בדרך כלל מונעים משברים, וגם אם משברים קורים, הם חולפים בלי להותיר רשמים.
לבני הנעורים יש צורך למרוד בזהות שהוענקה להם – אם היא זהות פסיבית.
הורים שהצליחו לגדל ילדים מגיל צעיר שנותנים בהם אמון ויחס של כבוד והערכה – אין להם צורך למרוד כי נבנתה להם זהות בוגרת מגיל צעיר.
פעם ילד בגיל 14-15 היה כבר ידיד טוב לאבא, וילדה בגיל 9-11 לרוב הייתה כבר חברה של אימא. זה קורה כשההורים מחנכים את הילד לעצמאות מגיל צעיר. אם זה לא נעשה כך – אז הילד חייב למרוד בזהות המוענקת לו.

הבנים נוטים יותר למרידה, הבנות נוטות יותר להפנים את הבעיות פנימה, לייסר את עצמן, לפעמים אפילו לפגוע בבריאותן.
המרידה כשהיא קיימת – היא הרבה יותר טובה מהבליעה פנימה.
כשהמרידה היא על עניינים של טעם וחוש – זו מרידה בריאה (דוגמא: הילדה שבוחרת את הבגד לפי מה שאימא שלה לא רוצה שהיא תקנה).

נקודה חשובה נוספת:
ההורים מתחילים להרגיש במודע או לא במודע שהילד מתחיל להתנתק, וזה קשה לנו מאד. לא רק הם תלויים בנו, גם אנחנו תלויים בתלות שלהם בנו.
ככל שאנחנו מנסים יותר לתפוס אותם, כך הם מרגישים יותר צורך להתנתק, וכך אנחנו זוכים להגיע למרד הנעורים האמיתי.

תשאלו רגע את עצמכם – "מה הייתי רוצה מההורה בתור מתבגר/ת?"

מהתשובות שנשמעות בקבוצת הורים:
- ערוץ פתוח
- שתאפשר לי ותהיה שם עבורי
- תסמוך עלי, תכבד אותי, תתמוך בי
- מרחב בתוך הגבולות
- שלא ישפוט אותי

אנחנו חייבים לקיים את מצוות בין אדם לחברו לא רק בחוץ, אלא במיוחד כלפי ילדינו.
הילדים הם לא שלנו במובן שהם צריכים ליישם בחיים את מה שאנחנו רוצים, לממש את הציפיות שלנו. אנחנו גם לא יכולים להעריך אותם, אף אחד מאיתנו לא יודע מה התפקיד של כל ילד בעולמו.
כל אדם חי בעולם שלו, לכל אחד נועד תפקיד בעולמו. והאחריות שלנו היא לא על התוצאות הסופיות (מי יהיה הבן שלי או הבת שלי) אלא רק על ההשתדלות להוציא מהם את המקסימום שאפשר – לאפשר להם לממש את הפוטנציאל שלהם בחיים.
אנחנו לא יודעים להעריך אנשים. רק בשמיים יודעים מה היו הניסיונות של כל אדם, מה הכלים והיכולות שיש לו, מה הקשיים, מה מצופה ממנו.
אין לנו היתר לבוז או לזלזל בילד שלא עונה על ציפיותינו.
העולם של היום הוא לא העולם של אתמול, ולכן להגיד "אני בגילך" וכו' – חסר משמעות.
אנחנו הרבה פעמים אנשים נפלאים לגבי כל העולם – השכנים, החברים, המסכנים – ודווקא ביחס לאלה שיש לנו כלפיהם אחריות הכי גדולה וראשונים, ושהם תלויים בנו בכל ליבם ונפשם ומאודם – אנחנו שוכחים את זה.

יותר מכל ילדינו המתבגרים זקוקים מאתנו לכבוד, הערכה וקבלה ללא תנאי. הכרחית להתפתחות הבריאה שלהם התחושה שאנחנו סומכים עליהם ויחד עם זאת אנו שם עבורם תמיד, אוהבים ותומכים.

לראש הדף
   לומדים הורות החיים כדרך   »   להיות הורה   »   לומדים הורות   »   משבר גיל ההתבגרות

להיות הורה

מידע על חיסונים 

Facebook
derech.net@gmail.com       08-8596831     
בנייה וקידום האתר    BinyaNet SEO - קידום אתרים באינטרנט     כל הזכויות שמורות
Valid HTML 4.01 Transitional