מאסטר וונג פו לאי - ראש
שיטת "צון-נאן" בעולם
אוגוסט 2003
שאלה: מושג ה"צ'י" אינו ברור לנו, כמערביים שבאים מתרבות אחרת. האם כדאי להשתמש בו?
תשובה:
בסוף הגשקו (האימון השנתי המרוכז), כשעשינו קאטה שארכה שעה, אפשר היה להרגיש הרבה אנרגיה בגוף. זה צ'י.
בשיטה שלנו אנחנו לא מדברים על צ'י, כי הוא כבר שם. אצלנו משתמשים בשיטה הטבעית ולא מכוונים את האנרגיה, כי בעת התרגול האנרגיה הזו עובדת מעצמה. למידה נכונה מביאה את הצ'י למקום. אם חושבים על הצ'י, הוא נסוג אחורה. אם מתאמנים על מה שמלמדת השיטה, זה מזרים את הצ'י בכל הגוף.
במערב מדברים רק על צ'י ובאנגלית יש רק מילה אחת - אנרגיה. אבל במזרח מסתכלים על שלושה סוגים של אנרגיה, שהם דברים שונים - שלושה פרחים, שלושה אוצרות לגוף: ג'ין, צ'י וסונג. בזמן האימון אין צורך לחשוב או לדבר על זה, כי זה כבר שם. המטרה של האימון היא להביא את שלוש האנרגיות האלה למקסימום, ואז הן מתרכזות בכל הגוף ולא רק בטן-טיין.
שאלה: האם שלושת האנרגיות קשורות גם ללחימה או רק לרפואה?
תשובה:
הג'ין, צ'י וסונג קשורים לגוף, לאברים הפנימיים, אין לזה כל קשר ללחימה.
אם רוצים לקשר את זה ללחימה, אז כמובן שאם האנרגיה שלך חזקה, אתה לוחם טוב יותר - יותר חזק, יותר מהיר. החוזק הוא פנימי. זה משפר את הביצועים החיצוניים (הלחימה). אם האנרגיה שלך - ג'ין, צ'י וסונג - חזקה, ואתה מבין איך להשתמש בה, זה יעזור ללחימה. זה יעזור להוציא כוח מרבי. אם אתה יכול לחדור לגוף היריב עם האנרגיה הזו - אתה יכול לפגוע בו ולהזיק לו.
דף הבית