אוסף המלצות זה אינו מתיימר להיות "תורה מסיני" של אומנויות הלחימה, אלא לעזור במשהו לאלה
המחפשים מקום להתחיל ממנו, או לאלה בעלי הניסיון שרוצים לדעת יותר על שיטות שונות.
אמנות הלחימה ניתנת להגדרה כמערכת טכניקות, תרגילים פיזיים ומנטאליים שנבנתה בתור כלי יעיל
להגנה עצמית ולהתקפה, עם ובלי נשק.
בראייה רחבה יותר, אומנות הלחימה - היא שיטה לשינוי האישיות של המתאמן, כך שיוכל לפתור כל בעייה בחיים שלו - בריאות, פרנסה, חיזוק בטחון עצמי, יחסים במשפחה ובעבודה. בשיטות הרכות הפתרונות לבעיות הם רכים ולא כוחניים.
המקור וההיסטוריה של אומנויות לחימה - זהו נושא בעייתי מאד. אנו רואים סממנים של אומנויות
לחימה בתרבויות של יוון, מצרים, אפריקה, יפן, סין, תאילנד ואחרים. קיימים עקבות ברורים המובילים
מסין הדרומית אל קוריאה, אוקינווה ויפן. מה היה לפני כן ופרטים לגבי המעבר הנ"ל הם נושאים
לוויכוחים בקרב היסטוריונים ואומני לחימה.
קיימות אין ספור דרכים לחלוקת שיטות אומנויות הלחימה לפי הסוגים.
נביא כאן כמה מהן אשר יכולות לעזור בהגדרת השיטות השונות ובדיון עליהן.
אין אלה ההגדרות המקובלות על כולם, אך יש עליהן הסכמה בקרב רוב המתאמנים.
נזכיר גם שמעטות הן השיטות השייכות לסוג מסוים: בד"כ בכל שיטה ישנם אלמנטים מכל סוג
בפרופורציות שונות. כלומר, אם אנו אומרים שהסגנון הוא "קשה" אנו מתכוונים שהדגש בשיטה
הוא על הצד הקשה. אם אנו אומרים ששוטוקאן הוא בעל כיוונים ישרים, אין זה אומר שבשוטוקאן אין
טכניקות עם תנועה סיבובית.
ספורט, אומנות קרב, התעמלות או פילוסופיה
אלה הן השוואות לא שימושיות, מכוון שהאנשים נוטים להיות בעלי דעה נחרצת ולא אובייקטיבית
בנושא זה. הרוב רוצים לראות את השיטה שלהם כ"אומנות קרב" עתיקת יומין אשר ניתן להפעילה
בקרבות רחוב. ישנן שיטות שבאמת מאחדות את כל ארבעת הכוונים האלה במלואם, וכל שיטה
כוללת אותם במידה כזאת או אחרת.
בדיונים על השיטות השונות הדבר המועיל ביותר הוא שכל אחד ידגיש את היתרונות והדגשים של
השיטה שלו.
קוו ישר לעומת מעגלי
אבחנה זו מתייחסת אל כווני התנועה, התקפה והגנה.
שיטות "מעגליות" משתמשות בתנועות מעגליות לחסימות, התקפות ותזוזות בקרב - מסביב והצידה…
שיטות "ישירות" משתמשות בתנועה ישרה - פנימה והחוצה…
ישנן שיטות המשתמשות בתנועות מעגליות להגנות ובתנועות ישרות להתקפות.
רך לעומת קשה
הלוחם בשיטה ה"רכה" נוטה לשנות את כיווני הוצאת האנרגיה שלו ולהסיט את הכוח המופעל ע"י
היריב באופן שיגרום לו לאבד את שיווי המשקל או שיכריח אותו להיכנס לתוך תחום הפגיעה. התנועות הן
בעלות אופי של התחייבות נמוכה (שליטה גבוהה) יחסית ושימוש בפחות כוח. הן מאופיינות ע"י יציבות גבוהה ויכולת
לחזור בקלות ליציבות אחרי הדחיפה. הדוגמאות: טאי-צ'י, אייקידו, נינז'וטסו והרבה סוגים של קונג-פו.
בשיטות ה"קשות" פוגשים כוח בכוח. משתדלים יותר לתקוף עם הפעלת כוח מרבי בכל מכה. החסימות
של הלוחם ה"קשה" עלולות לפגוע ביריבו, ומהוות התקפה בו בזמן. הם משתמשים בהרבה כוח ולכן
קשה יותר להסיט אותם הצידה. אבל הם בעלי התחייבות גבוהה ולכן אינם מסוגלים לחזור למצב יציב
אחרי טעות. הדוגמאות: קרטה, טקוון-דו, מואי-טאי וסוגים אחדים של קונג-פו.
פנימי לעומת חיצוני
שיטות "פנימיות" הן אלה המדגישות את האלמנטים הסמויים של אומנות לחימה. הן משתמשות בצ'י,
בהשתרשות ובתכונות שנחשבות מיסטיות. הן שמות דגש על מדיטציה, שליטה בגוף, רגישות "על טבעית",
שליטה בחשיבה ולימוד נקודות לחיצה. בד"כ שיטות "פנימיות" הן רכות. טאי-צ'י היא שיטה פנימית.
שיטות "חיצוניות" מדגישות מכניקה של גוף, מנופים והכוח המופעל. הן נוטים להשתמש במשקל, כוח,
תנוחה ואנטומיה להשגת התוצאה המרבית. בד"כ שיטות "חיצוניות" הן קשות. טקוון-דו היא
שיטה חיצוניות.
שיטה שלמה או לא
המושג "שיטה שלמה" מתייחס לפעמים אל שיטות שכוללות מכות, בעיטות, הטלות, נקודות לחיצה
ובריחים. השיטות המוזכרות בהקשר זה הן קונג-פו, ג'ו-ג'וטסו, הפקידו.
אף על פי ששיטות מסוימות כוללות יותר טכניקות מאחרות, אין שיטה "מושלמת" במובן זה שהיא כוללת
את כל הטכניקות החשובות של שיטות אחרות. ככלל, לכל שיטה יש נקודות חזקות וחלשות, ולכל שיטה
יש מה להציע לכלל טכניקות הלחימה.
לשאלה זאת רק אתה תוכל לענות, אולי עם מעט עזרה מהרופא שלך (כדי להחליט, האם מותר לך
בכלל ללמוד אומנות לחימה).
אף על פי שישנם אנשים הטוענים שהשיטה שלהם "מתאימה לכל אחד", זה לא ברור מאליו שלכל אדם
אפשר למצוא אפילו שיטה אחת שיוכל להתאים את עצמו אליה!
הדבר תלוי בעיקר במטרות שלך, אך תזכור - הן יכולות להשתנות עם הזמן. הרבה אנשים שמתחילים
ללמוד אומנות לחימה רק בתור הגנה עצמית, מוצאים תחומי עניין נוספים עם התקדמותם.
מה אני מחפש?
למשל, אם אתה מעוניין בלימוד הגנה עצמית "לרחוב" - טאי-צ'י או קן-דו, כנראה, לא יהיו הבחירה הראשונה שלך. אפשרויות אחרות: ג'ו-ג'וטסו, הפקידו, סוגים אחדים של קונג-פו, קרטה, קמפו, פא-קואה-צנג, טאנג-סו-דו, מואי-טאי, טא-קוון-דו, נינג'וטסו, קאלי, אסקרימה, ארניס, סילאט, שינג-אי-צ'ואן.
אם אתה מחפש מדיטציה ופילוסופיה, אגרוף מערבי יהיה בחירה גרועה עבורך. אפשרויות מתאימות יותר: רוב סוגי הקונג-פו, אייקידו, טאי-צ'י, קנדו, קנג'וטסו, איאיידו.
אם הספורט והתחרויות מעניינים אותך, שיטת שאולין אגרוף רחוק לא תתאים. האפשרויות הן: סייף, סוגים אחדים של קרטה וקונג-פו, ג'ודו, אגרוף, קנדו, טא-קוון-דו, סאוואט, שואיג'ייאו.
אם אתה מעוניין בפתוח הגוף ומערכת השרירים, אייקידו כנראה לא יתאים. האפשרויות: סוגים אחדים של אוקינאווה קרטה, ג'ודו, חלק משיטות קונג-פו, מואי-טאי, טא-קוון-דו, קאפואירה.
למעשה, אלה הם הנחיות כלליות בלבד - האמת היא, שכל שיטה ניתן ללמד באופן שיקדם יותר את כל אחד מהכיוונים שתוארו - ישנן תחרויות בין אומני טאי-צ'י, ישנם בתי ספר לאייקידו המשלבים תרגילי כושר גופני מפרכים וכו'.
הדרך למצוא את השיטה המתאימה ביותר היא ע"י בדיקת שלושה תחומים הקשורים לבי"ס זה או אחר:
1. השיטה - מה הם העקרונות של השיטה, מה היא מלמדת, מה היעדים והשימושים של הלימוד.
2. המורה - מה רמתו של המורה כאומן הלחימה, מה סגנון ההדרכה שלו.
3. בית הספר - מהן מטרות של בית הספר, מהי צורת הארגון שלו.
בנוסף, קחו בחשבון ששיטה כוללנית יותר (המשתמשת במספר רב יותר של טכניקות) דורשת, באופן טבעי, זמן רב יותר מהתלמיד כדי להשיג את הרמה הנדרשת. הדבר איננו טוב או רע - ישנם יתרונות לשני הצדדים בוויכוח האפשרי. זהו רק פן נוסף שעליך לקחת בחשבון בחיפושיך.
ההמלצה של רוב אומני הלחימה לאלה המחפשים ממה להתחיל היא: "לך - קרא, הסתכל, שאל, ואחר כך תחליט".
הרבה אנשים עוברים משיטה לשיטה. אף על פי שהדבר מקובל ע"י רבים כשיטה טובה של התפתחות, ידוע גם, שהשיטה הראשונה היא בד"כ זאת שבונה את היסודות, והשפעתה ניכרת לאורך כל הדרך בעתיד. לכן השתדל לבחור מלכתחילה את השיטה שמחד גיסא תענה על המטרות שלך ומאידך גיסא תעמיד לפניך אתגר ללימוד רב השנים.
לשאלה זו יש קשר הדוק לשאלה "איזה סוג של אומנות לחימה כדאי לי ללמוד?".
הנה מספר נקודות שיש לבדוק בתהליך החיפוש אחר בית ספר מתאים:
- הסביבה שבה תתאמן ותלמד
- האנשים שילמדו יחד אתך
- המדריך
- המבנה הארגוני של בית הספר
הסביבה שבה תתאמן ותלמד
אל תתרשם מגודל המקום - רק תהיה בטוח שתרגיש שם נוח.
כמו כן, אל תיתן לכמות עצומה של פרסים להשפיע עליך. הפרסים יכולים להעיד על בית הספר כתחרותי מאד (אם זה הכיוון שמושך אותך) או שהם סתם תצוגה יפה. ודא מה הנכון.
במידה ולא ירשו לך לראות שיעור כלשהו, אולי גם לא תרצה להשקיע את זמנך ואת כספך. בלי להתרשם משיעורים אינך יכול לקבל תחושה לגבי טיבו של בית הספר.
שאל שאלות - אל תחשוש להיראות בור או לשאול שאלה "לא נכונה". אנשים אלה אמורים בעתיד ללמד ולאמן אותך, ואתה רוצה להבהיר לעצמך את הדברים הלא ברורים לפני ההחלטה להצטרף אליהם.
אם תרגיש נדחה או מאוים מבחינה כלשהי - כדאי שתחפש במקום אחר.
האנשים שילמדו יחד אתך
לך, תראה כמה שיעורים (בלי להשתתף), אח"כ בקש רשות להשתתף - שים לב, האם התנהגות התלמידים השתנתה בגלל שיש תלמיד חדש.
מה שבא אחרי - זה שאלון מהיר וממזרי, שאתה יכול להוסיף אליו סעיפים משלך, המשקפים את הנושאים החשובים בעיניך. זכור: שאלות והמלצות אלו - הן רק כיווני פעולה כלליים ולא חוקים נוקשים. תמיד יהיו יוצאים מן הכלל. אך אם תסתמך על ההמלצות האלה, תקבל בסיס מוצק לקבלת החלטה.
א. האם התלמידים עושים רושם של "אנשים טובים" ?
שאלה זו מתייחסת יותר אל אופי של תלמידים מאשר אל הרמה שלהם כאומני לחימה. האם אתה רואה את עצמך כחלק מהם? האם הם קשובים, בעלי יחס של כבוד למדריכים ולתלמידים אחרים? האם מביעים עניין במה שקורה בבית הספר ובשיעורים? כל אלה הם הסימנים הטובים …
ב. האם תלמידים בעלי רמות שונות מתאמנים ביחד ?
הדבר איננו בולט לעין בשיטות ללא סימני היכר חיצוניים - כמו סולם החגורות. בד"כ זה סימן טוב, אם התלמידים המתקדמים, ברמת הביניים והמתחילים מתאמנים ביחד. שים לב להתייחסותם של התלמידים המתקדמים למתחילים - עזרתם תהווה גורם חשוב בהתקדמותך העתידית בשיטה.
ישנם בתי ספר עם קבוצות הנבדלות לפי הרמה ומתאמנות בנפרד. לכן - שאל.
ג. האם אנשים מסוגים שונים מתאמנים ביחד?
האם גברים ונשים, צעירים ומבוגרים מתאמנים ביחד? האם בכלל ישנם סוגים שונים של אנשים בבית הספר? זה יכול להעיד על יעילותו של בית הספר. ככל שמגוון האנשים שאתה מתאמן איתם גדול יותר, כך הלימוד פורה יותר.
ד. האם התלמידים נעים בצורה שאליה היית רוצה להגיע?
הסתכל על התלמידים הבכירים. זה יכול לתת לך מושג על מה שתוכל להגיע אליו כאן אי פעם.
ה. האם תלמידים עוזרים אחד לשני?
בקבוצות קטנות הדבר אולי לא מתבטא כל כך, אך בקבוצה גדולה יש חשיבות גדולה לעזרה ותמיכה של התלמידים הוותיקים בחדשים. תשומת לב מסוג זה יכולה לעזור לך מאד בתהליך הלימוד.
ו. האם התלמידים הבכירים נראים בכושר טוב ולא נוקשים?
זה יתן לך את תחושת האווירה בבית הספר. אם התלמידים הבכירים מתוחים, עצבניים, לא בכושר או מדוכאים, אולי זה סימן שכדאי ללכת משם. אף על פי כן אל תהיה מושפע ממקרה בודד. אולי דווקא באותו יום תלמיד מסוים היה מוטרד ממשהו. אבל זה צריך להניע אותך לבדוק את הנקודה הזאת ביתר תשומת לב.
ז. עד כמה נפוצות פגיעות באימונים?
מכוון שרוב שיטות הלחימה כוללות במידה זו או אחרת פעילות פיזית מאומצת ועבודה תוך מגע, הפגיעות יקרו. אך יחד עם זאת יש לבדוק עד כמה הפגיעות שכיחות ומה מידת הנזק. ריבוי הפגיעות יכול להעיד על ליקויים בהדרכה ואתה תרצה, כנראה, לחפש במקום אחר. יהיה לך קשה להעריך בעצמך את רמת הפגיעות אחרי ביקור אחד או שניים, לכן שאל את המדריך.
המדריך
א. אמון אישי
תצטרך להתאזר במידה מסוימת של אמון באיש הזה כבר בהתחלה.
המדריך ינווט וינחה אותך בתהליך התפתחותך כאומן הלחימה. צריכה להיות לך הרגשת נינוחות ובטחון בזמן הדרכתו. אם אינך מרגיש כך, או יש אי התאמה ביניכם מבחינה אישית, כדאי לחפש במקום אחר.
ב. האם התלמידים זוכים לתשומת לב אישית?
זה יכול לתת לך מידע על ניצול זמן יעיל בזמן השיעור. אם המדריך נותן הערות אישיות לכל תלמיד ותלמיד, תוכל להפיק יותר מהשיעורים.
ג. האם המדריך מבדיל בין קאטות לתרגילי יישום לחימתי?
זאת נקודה חשובה מאד להערכה נכונה של המדריך: האם התנועות הן כמות שהן מכיוון ש"זה נראה יפה" או בגלל שכך זה "עובד" במציאות? הנושא הזה אינו חשוב לאלה המחפשים אומנות לחימה להופעות או כתרגול גופני טוב בלבד (במקרה הזה יש לוודא את יעילות התרגול).
ד. האם המדריך מבדיל בין אימון להתחרות לבין האימון עבור הגנה עצמית?
כמו בסעיף הקודם, חשיבות הנושא תלויה במטרות שלך. יש הסכמה כללית בין אומני לחימה שונים, שאימון המכוון אל התחרויות שונה מאימון שמטרתו הגנה עצמית. הם קשורים אך שונים בהחלט. במידה והמדריך אינו מבדיל בין השניים - זה סימן לא טוב לגבי מומחיותו!
ה. ביטויי אלימות בשיעורים
אם תראה בזמן השיעור את המדריך מכה את תלמידיו או התלמיד הבכיר מכה תלמידים, ברר את הסיבות לכך לפני החלטתך להצטרף אליהם. אך במקרה שאינך מכיר את השיטה, תרגול לחימה במגע מלא או אפילו חלקי יכול להראות בעיניך כאכזרי ואלים. יש להיזהר מאלימות כשהיא חלק מהשיטה.
ה. האם יש התחשבות במגבלות וליקוים פיזיים של התלמידים?
עוד סימן טוב - אם המדריך מתאים את הוראותיו למצבו הפיזי של התלמיד: איך לנצל את הייחודיות של המבנה, גובה, משקל וכו' בלחימה ומצד שני איך לפצות אחר המגבלות.
הארגון של בית הספר
א. התשלומים
תנאי התשלום חייבים להיות ברורים לך לפני ההרשמה. הרי לא תרצה להתחייב בתשלומים שלא תוכל לעמוד בהם.
אין שום אפשרות לספק מחירון של המחירים ה"סבירים" כי בתי ספר נבדלים מאד זה מזה מבחינת השירותים המוצעים,
מיקום, איכות ההדרכה, גודל וטיב של אולמות השיעורים, כמות שעות ההדרכה וכו'.
ברר האם יש תשלומים נוספים עבור התקדמות בדרגות, תשלומי המועדון, דמי השתתפות בתחרויות, שימוש במזרונים וכו'.
אל תתאכזב מן העובדה, שמדריך לאומנויות לחימה דורש תשלום - גם הוא צריך לאכול ולשלם עבור קורת גג. בתרבות שלנו, התשלום - זוהי הדרך לממש זאת. איננו קונים אוכל או משלמים דמי שכירות עבור המורה הישיש והנבון.
ב. מיקום
מכיוון שבכוונתך להגיע לשיעורים באופן סדיר, המיקום של בית הספר חייב לאפשר זאת.
ג. לוח שעות
נושא אחר הוא זמני האימונים בבית הספר. יש בתי ספר שפתוחים במשך שעות רבות כל יום ויש כאלה עם שיעורים בודדים בלבד.
ד. התחייבויות וציפיות
זהו פרט חשוב מאד שעליך לדעת על ביה"ס שאתה מתכוון להצטרף אליו. צריך להיות ברור, מה הם מצפים ממך ומה הן ציפיותיך מבית הספר. יש מורים שמסכימים ללמד אך ורק את התלמידים ש"שומרים אמונים" למורה ולשיטתו. יש מורים שיכניסו אותך לשיטה שלהם ויתנו לך "לשוטט" חופשי במימי עולם אומנויות הלחימה. מורים אחרים ילמדו אותך כל עוד אתה מופיע לשיעורים. אין זה אומר שגישה אחת טובה יותר מהשניה, אך עליך לדעת מראש את הציפיות ממך כדי לא להיות מופתע בעתיד.
ברר האם יש השתתפות חובה בשיעורים, מה בקשר לאיחורים, מהם חוקי האתיקה וכללי ההתנהגות והנימוסין. איך עליך לתקשר עם המורה ועם התלמידים. יש הרבה סגנונות בדברים אלו וכדאי לברר זאת מראש. הדרך הקלה ביותר - לשאול.
לסיכום
ייתכן שיהיו לך עוד שאלות הקשורות לבית הספר, למורה, לארגון וכו'.
אם תמצא את כל השאלות שעליהן תרצה תשובה - זה יפתח לך דלת למקום המתאים ביותר עבורך.
בהצלחה!
א. הבחור הזה טוען שבשיטה שלו אהפוך תוך שלשה חודשים ל"לוחם מושלם". האם זה נשמע רציני?
בקיצור - לא.
ראשית, אף על פי שרוב האנשים היוצאים אל דרך של אומנויות לחימה משתדלים להפוך ללוחמים הכי קטלניים בעולם, אין זה נכון שהדבר הוא המטרה הסופית של רוב, אם בכלל, שיטות לחימה. מאסטרים רבים אומרים שהקרב המוצלח ביותר הוא זה אשר נגמר ללא לחימה. רוב השיטות באומנויות לחימה אינן בנויות להפוך אותך ל"קילר" בין רגע.
שנית, אל תצפה לאיזה נס שירד עליך, או איזה אור שיכנס דרך החלון בלילה שיהפכו אותך ללוחם הכי מיומן - זה תלוי אך ורק על המסירות שלך, על היעדים שלך, ועל כמות האימונים שלך. כל בית ספר שמבטיח ללמדך להיות "מומחה" בפחות משנתיים - כנראה מחלק הבטחות שווא. ההסכמה הכללית, פחות או יותר, אומרת שאת התוצאות ניתן לראות תוך חודשים, אבל להגיע אל הרמה הדמיונית של "מאסטר" הוא עניין של שנים רבות של עבודה מסורה. אל תרשה להיות מושפע ע"י הבטחות שווא כאלה.
ב. מה עלי לעשות כדי להפוך לאדם הקטלני ביותר בעולם?
בקיצור: אתה לא יכול.
נכון שאומן לחימה לומד מיומנויות קרביות, אך המטרה הסופית של אומנות לחימה היא לא להפוך לאדם הקטלני בעולם.
באומנויות לחימה מבינים שתמיד יימצא מישהו חזק יותר, גדול יותר, מהיר יותר, בעל סכין ארוכה יותר, האקדח בעל יותר עוצמת ירי, טיל לטווח ארוך יותר וכו'. לכן, המטרה היא להיות הטוב ביותר שאתה מסוגל להיות, בלי להתייחס כמה טוב יכול להיות מישהו אחר.
כעקרון - כן.
כמה מן התוצאות החיוביות של לימוד אומנויות הלחימה ע"י ילדים: ירידת רמת האלימות, הגברת תחושות של ערך עצמי, בטחון עצמי, יכולת שליטה עצמית עולה וכמובן מקבלים בסיס של הגנה עצמית.
נושא אחר לגמרי הוא - איזה סוג של אומנות הלחימה ילד ילמד. הדבר יושפע בעיקר ע"י השיטה בה שהוריו של הילד מתאמנים והתאמנו (אם בכלל). יהיה מאד נוח, כמובן, אם ילד יוכל להתאמן עם ההורה, או לפחות ילמד באותו בית ספר.
השאלה העיקרית של השתתפות הילד בבית ספר לאומנות לחימה היא -האם המטרות של המורה (ושל בית הספר) מכוונות אך ורק לטובת הילד ועד כמה ניתן לסמוך על אמינותו של המורה.
מפרקים, גידים ושרירים של ילדים פגיעים יותר מאשר אצל המבוגרים. זכור זאת בזמן בחירת השיטה עבור הילד. התייעץ עם המדריך. כדאי להתרחק מבתי ספר המאפשרים ביצוע "קשה" של הבריחים בין הילדים או כאלה שלא מלמדים את הילדים להימנע מנעילות או מתיחות יתר של מרפקים בזמן מכה או של ברכיים בבעיטות.
לעומת זאת אין בעיה עם הפלות: הגובה הנמוך של ילדים מאפשר להם באופן טבעי ליפול ללא נזק.
26/2/2003
דף הבית
