המשך חלק ב'
ג'ודו - לחימה כממלא אנרגייה ומשקיט רוחות
החקירה והגדילה שתוארה בחלקים הקודמים היא לא כזו של ניתוח אינטלקטואלי, אלא סוג מסויים של התבוננות עצמית. כידוע, ההתבוננות העצמית היא דבר שקשה להגיע אליו או להישאר בתוכו. מילים ומחשבות אקראיות מוצאות את דרכן להפריע לתהליך. ופה, בנוסף למה שתואר בקטע הקודם, שוב מוצג ייתרון בלחימה, כמקום (או דרך) שבו התלמיד יכול לתרגל פעולה מתוך השקט. מעניין לחשוב על טיהור הראש באמצעות הרנדורי, שמוצג בקטע הבא, ביחס לכך שהראש בעצם מתרגל היכרות עם המציאות (זרימת צ'י...).
הקטע הבא, בהתייחסות לשיטת הג'ודו ("זן שאלות ותשובות" - דני וקסמן - 2000 - הוצאת גל - עמ' 44), מציג זאת:
" ש: מה הקשר בין זן לג'ודו ?
ת: זן וג'ודו יחד הם הדרך הישירה והקצרה לאני האמיתי. תנועות הג'ודו מכילות תנועות מיוחדות וטובות, שבדרך כלל אינן באות לידי ביטוי בתנועות היום-יומיות. הן עוזרות להתקרבותך לעצמך כל הזמן. כדי להגיע לעצמך, צריך להילחם בתוך הדוג'ו, בבית הספר של הג'ודו או של אומנויות הלחימה (דוג'ו הוא מקום שבו אדם בא למצוא את עצמו, רנדורי הוא אימון קרב בעמידה בין שני ג'ודאים). צריך לפתח את רוח הלחימה ואת אנרגיית הקרביות. באמצעות הזה-זן והרנדורי הקל בג'ודו אנחנו כל יום מתרחצים ומתנקים מבפנים. בדרך זו מתפנה מקום ומתווספות קרני אור, המאירות את נפשנו, והצד המואר גדל על ידי הזה-זן. כשעושים רנדורי בג'ודו, בדיוק כמו בעת ישיבת הזה-זן, לא חושבים על שום דבר. לא על רווח, ניצחון, הפסד, לא על הטכניקה, או על היעדר טכניקה התרגיל הנכון או על התרגיל הלא-נכון. ברגע הנכון באה הטכניקה הנכונה כמו ברק מהקוקורו (מהלב). כך גם כשמשחקים שחמט ובכל מצב ומקום. כמו בזן גם באימוני הג'ודו לומדים לחשוב עם הגוף, לאחד את השניות בין גוף לנפש. המחשבה מתחילה בנפש האמיתית, את זה לומדים באימונים."
ניתן להבין את הטקסט כך שה"אור" הוא למעשה מצב מנטלי נקי או ממוקד לעבודה עם סוג מידע (צ'י) על הסביבה (מערכת יין יאנג). אם כן, אמן הלחימה הוא זה שמגיב ממקום של שקט למציאות. מקום זה הוא המקום שאליו מכוונים להגיע ולהבין.
נידמה מהטקסט שהלחימה היא דרך "לשחרר עומסים", שעולים בתלמיד. כלומר, אם התלמיד נתקע בחשיבה על נושא מסויים, הרנדורי יעלה עבורו את המוטיבציה לשחרר את המחשבה הזו (הסטגנציה) ולהתעסק בקרב(אחרת התלמיד חוטף מכות...).
במקביל ל"ניקוי", הלחימה שוב מוצגת כדרך לבדיקה עצמית. כי כאשר התלמיד טוען בפני עצמו לעבודה משקט, הוא יכול לראות עד כמה זה כך למול התגובות (השקטות או שלא) שיוצאות לו למול בן הזוג לקרב (רנדורי).
דף הבית
» טאי-צ'י צ'ואן
» אמנויות לחימה - מאמרים
» אינסוף ומידע באמנויות לחימה
» דף מס' 10
