לסיום
העבודה שהובאה היא רק טעימה. תחומים שלמים ניפרסים לחקירה, עם הבסיס שניסיתי להביא פה. על מהו צ'י, טאי צ'י, ועל חשיבותה של אמנות הלחימה בשילוב תירגול הזן/מדיטציה.
נטיבים להמשך העבודה קיימים. אפשר לדבר על אספקט הביפורקציה שבבניית קאטות. ידוע שיש כללים שמנחים בנייה של קאטה. אבל ישנן מקומות שניבחרו, כך ניראה, באקראי. ומעניין היה לברר איפה בחירה כזו נעשתה. דוגמא לכך היא באינספור ההליכות השונות במעגל, שקיימות באמנות לחימה בשם בה-גוואה.
שאלה נוספת היא האם התנועה שנלמדת בקאטה היא בעלת אופי פרקטלי. כלומר, אם מתייחסים לתנועה בקאטה כבעלת מורכבות לימוד אינסופית (וזהו היחס), ומתייחסים לעקרונות של השיטה כאלמנטים שצריכים להופיע בכל רמה בקאטה (כמו שיחרור, או תנועה מה"מרכז"). כך שיש אלמנט של חזרה אינסופית, עם דימיון עצמי של אספקטים, בתנועה של הקאטה. הדימיון שנוצר בין תנועה לפרקטל היה מהמניעים הראשונים של כתיבת עבודה זו. אבל חקירה של השאלה הוביל אותי להבין עד כמה אין בידי כלים לענות עליה ברצינות.
אלו רק דוגמאות מעטות לכך שגם עבודה זו, עם היקף סמינריוני, לא מצליחה לגרד את הנושא הנירחב של אמנויות לחימה. ואם זה לא מספיק, כנראה שגם דפים רבים שניתן היה לכתוב לא היו משנים עובדה בסיסית- יש הבדל בין לקרוא על אמנויות לחימה, לבין ללמוד אמנויות לחימה.
דף הבית
» טאי-צ'י צ'ואן
» אמנויות לחימה - מאמרים
» אינסוף ומידע באמנויות לחימה
» דף מס' 12
