המשך חלק ב'
מה זה בכלל זן?
מתוך "זן שאלות ותשובות" (דני וקסמן - 2000 - הוצאת גל):
"המורה שלי פרופ' מאסונאגה רהיהו ענה: 'זן הוא תרגול העוזר לכל אדם לחדור לאני האמיתי שלו על ידי ישיבה שלובת רגליים (זה-זן) ולהפעיל את האני האמיתי הזה בחיי היום-יום'. הגדרה זו אינה מקיפה את כל היבטי הזן, אבל היא כוללת את היסודות החשובים. שלוש הנקודות הבסיסיות בהגדרה הן:
תרגול הזה-זן.
חדירה לאני האמיתי.
הפעלה של האני האמיתי בחיי היום-יום.
זן הוא דרך ישירה למצוא את עצמך. בזן נסוגים מהחוץ אל הפנים, אל האני האמיתי שלנו. לאחר שחודרים לאני האמיתי באמצעות אימוני הזה-זן, מגיעים לאושר מבפנים, מבינים מהו הזמן האמיתי ומה ייעודנו בחיים. כשנמצאים קצת לפני הסטורי, כלמור באזור ההארה, חוזרים לשרת את החברה האנושית."
אומנויות לחימה, כדרך זן , גם היא מורכבת מהמרכיבים שמופיעים בציטוט. עם זאת, אומנויות לחימה טוענות להכניס מרכיב נוסף לתירגול הזן. ומרכיב זה הוא המקשר בין הבריאות והאומנות לבין הלחימה.
מה הקשר בין זן ללחימה? קשתות כמטאפורה לחיים
כפי שגראנד מאסטר וונג פו לאי תיאר בביקור בארץ בשנת 2002: "יש 4 דרכים לתרגול זן: זן בשכיבה, זן בישיבה, זן בעמידה, וזן בהליכה". דוגמא לזן בישיבה היא ה"זה-זן". זן בעמידה יכול לכוון לעמידות סטטיות. הזן בהליכה הן לרוב אומנויות לחימה (כגון טאי צ'י צ'וואן).
הקשר בין לחימה לזן מתבהר בקטע הבא שבו מוצגת מטרת לימוד הלחימה כדרך זן, וייתרונה הגדול
(לקוח מתוך שיחה על קשתות זן, קיודו, עם סנסאי אונומה - מתוך ספר
"Kyudo - The Essence & Practice of Japanese Archery, Hideharu Onuma"):
" דן: סנסאי, מה צריכה להיות המטרה הגבוהה ביותר שלנו, בלימוד קיודו?
סנסאי: להביא את עצמנו לכלל שלמות.
דן: האם אתה הגעת לשלמות?
סנסאי: כמובן שלא! להגיע לשלמות זה לא בתחום היכולת האנושית.
דן: אם זה בלתי-אפשרי, אז למה לנסות?
סנסאי: כי לא לנסות, זה להיות פחות מאנושי.
דן: סנסאי ,אתה אומר לנו שלקיודו יש יכולת לשנות אותנו לטובה... איך בדיוק הקיודו עושה זאת?
סנסאי: התשובה פשוטה, אבל תצטרך לבחון אותה בזהירות כדי שתעזור לך. קיודו לא יכול לשנות אותנו, רק אנחנו יכולים לשנות את עצמנו. קיודו הוא מטאפורה לחיים. יריה היא השתקפות של מי שאנחנו באמת: כמו שאתה בחיים, כך תהיה ביריה. מי שמרושל וחסר תשומת-לב, יהיו לו בעיות בסדר היריה. מי שתחרותי ואגרסיבי יתחרה בעצמו ובאחרים, ויילחם נגד הקשת והחץ. אנשים שיש להם נטיה למקד את תשומת ליבם לדבר אחד ולהתעלם מכל השאר יתמקדו בפגיעה במטרה ויתעלמו מהתבנית והנימוסים.
מתרצי-תירוצים יתרצו תירוצים. רברבנים יתרברבו. קיודו כשלעצמו אינו יכול לשנות את כל אלה, אבל הוא יכול לחשוף אותם לעינינו. אז זו אחריותנו לזהות את הבעיות ולתקן את הדרוש.
ג´אקי: האם תהליך זה דומה לדבריך על כך שהקיודו הוא הדרך הטובה ביותר להכניע את האגו?
סנסאי: כן, כי היריה מגלה את האמת, ואין לי דרך להסתיר את יכולתי האמיתית מעיני אחרים. בסופו של דבר אני חייב לירות, וכשאני יורה, כל אחד יכול לראות אותי כמו שאני באמת. באמנויות אחרות, ציור לדוגמא, אפילו אם אני מצייר גרוע אני יכול לטעון שהסגנון שלי מקורי. אז קשה לאחרים לשפוט... בספורט תמיד קל מדי להאשים ביצועים גרועים בחברי הקבוצה שלך, או בטעות של השופט. אפילו אם אתה מנצח, תמיד אפשר לטעון שיריבך לא היה במיטבו. מצבים כאלה מקלים עלינו להימנע מלקחת אחריות על מגבלותינו. לעומת-זאת, בקיודו יש רק אני, הציוד שלי והמטרה. אני לא יכול להאשים את הציוד שלי, כי רק אני אחראי לתחזק אותו. אני לא יכול להאשים את המטרה, כי היא רק עץ ונייר... ואינה זזה. כלומר, אין לי שום תירוצים, שום מפלט מן האמת, אין לי את מי להאשים חוץ מאשר את עצמי, אם היריה אינה עולה יפה. ידיעה זו מביאה לענווה רבה, וענווה עוזרת לשמור את האגו תחת שליטה."
והנה אנחנו מקבלים פיסה חיונית לשאלות שהוצגו בתחילת הפרק. אנחנו מגלים שלימוד הלחימה, כדרך זן, מאפשר למתרגל לראות את "עצמו" בתוך מסגרת מוגדרת מראש (השיטה שבה הוא מתרגל, עם החוקים והכללים שלה). והמסגרת היא זו שמול השיקוף שהיא מציגה של המתרגל, יכול המתרגל למצוא מה עליו "לתקן". כאשר תהליך זה של בחינת העצמי ניתפסת כדבר ללא סוף!
כבר כאן מתחיל להסתמן הקשר בין הלחימה למונחים שהוצגו בתחילת הפרק. שכן, האיזון בין האדם לסביבה והאדם לעצמו הם כאלו שניתן לדון בהם בכלים של זרימת הצ'י במערכת (מידע), ואיזון בין כוחות משלימים (היין-יאנג). כבר ההכנה שהבאנו למונחים משתלמת. שכן היינו יכולים לתמוהה לנוכח הצהרה שתיקון העצמי הוא תהליך אינסופי. אבל מתוך ההבנה שהצגנו, שהטאי צ'י הוא פרקטלי במהותו. ניתן להבין שבתוך המערכת שבה המתרגל חי, תהיה לו תמיד עבודה נוספת ללמוד. שכן תמיד יש יין ויאנג קטנים יותר לבחון ולהבין. אבל אולי אנו מקדימים את המאוחר, אז נמשיך לענות על שאלה מקורית נוספת - מה הקשר בין הלחימה ל"אני" שמתגלה באימון?