"קונג-פו בדרך רכה"
הגנה עצמית עם מקסימום תוצאה במינימום מאמץ
מאת בנימין ברוצקי
קונג-פו. אני עם אשר - 2003
|
"קונג-פו" בסינית פירושו - מיומנות גבוהה בתחום כלשהו. במערב "קונג-פו" פירושו - שיטת לחימה סינית.
"קונג-פו בדרך רכה" - היא דרך ללמד הגנה עצמית, שפיתחתי בעבודה שלי עם ילדים ובני נוער,
והיא מבוססת על שילוב של שיטות לחימה סיניות עתיקות, שאני לומד משנת 1992 במסגרת "המרכז הישראלי לטאי-צ'י".
כולנו מודעים לתופעות אלימות, במיוחד בקרב הילדים והנוער, שלצערנו נעשות שכיחות יותר ויותר.
הרבה סיבות לכך, והרבה משאבים ותקציבים מושקעים בחיפוש אחרי דרכים לשינוי המצב.
אך בינתיים ילדינו סובלים וניזוקים, פיזית ונפשית, ואין להם זמן לחכות עד שנפתור את הבעיות הגלובליות של החברה.
איך ילד יכול להגן על עצמו?
אם הוא מספיק חזק ואמיץ - הוא יכול להגיב בכוח רב יותר ולהביס את התוקף - תוך כדי גרימת חבלות ליריב, ולעיתים גם לעצמו.
האם זה מה שאנחנו רוצים? האם אנו רוצים שילדינו ייפתחו תגובות תוקפניות ואלימות, וכך יצטרפו לאותו מעגל האלימות, אותו "כדור שלג", ההולך וגדל משנה לשנה?
ואם התוקף חזק יותר או לא לבד - האם מה שנשאר זה לספוג את המכות וההשפלות, להיכנע לדרישותיו? או ללכת להתלונן - ועדיין להישאר עם תחושת קורבן?
איך נוכל לספק לילדינו כלים להתמודדות עם מצב של אלימות, בד בבד עם שמירה על הכבוד העצמי ועל
הערך של חוסר אלימות?
זאת השאלה שעמדה לפניי כשפיתחתי דרך לימוד הגנה עצמית -
"קונג-פו בדרך רכה",
שמטרתה לגרום ל"כיבוי" של התפרצות אלימה, בניגוד לתגובה כוחנית שרק מלבה את האש.
אז מהי השיטה?
צריך להבחין בין שני תחומים עיקריים של לחימה לצורך הגנה עצמית:
- לחימת הישרדות במצבי חיים ומוות,
- הגנה עצמית, כשלתוקף אין כוונה לפגוע בצורה חמורה - בבית, בבית-הספר, במשחקי ילדים.
אם במקרה של השרדות יש להיעזר בכל אמצעי שניתן - אבן, מקל, חול, בקבוק,
ולפעול ללא רחמים או התחשבות בגרימת הנזק לתוקף, במקרה השני התמונה שונה לגמרי.
ב"קונג-פו בדרך רכה" לומדים לפגוש התקפה בתגובה, שמצד אחד שמה קץ להמשך התוקפנות, ומצד שני לא בהכרח גורמת לתוקף חבלות רציניות.
מה גם, שבשיטה זו ניתן להשתלט על תוקף חזק וגדול יותר מהמתגונן, כך שכל אחד יכול ליישם את השיטה ביעילות - בלי קשר לכושרו הגופני, גודלו וכוחו.
בדרך כלל התוקף מצפה לאחת משתי תגובות: או שהנתקף מתכווץ מפחד או שהוא מגיב באלימות. בשיטה שלנו התגובה היא לא זה ולא זה, אלא
התגובה הרכה ש"בולעת" את האלימות.
כאשר התוקף פוגש ביריב שאינו מגיב כמצופה ואינו משחק לפי הכללים שלו, יש סיכוי טוב שהוא יסוג - כפי שאף אחד לא ירצה לשחק כדורגל מול קבוצה שתשחק כדורסל.
מדוע השיטה נקראת "רכה"?
שתי סיבות לכך:
א. הנתקף אינו מפעיל כוח מעבר לנדרש, אינו מכווץ את שריריו מעבר למינימום ההכרחי, הוא משוחרר ורך.
ב. כשתוקף מקבל תגובה רכה הוא לא ירגיש התנגדות נגדית כוחנית, כמעט ולא ירגיש ביריב, אך ימצא את עצמו במצב ללא יכולת לזוז או נדחה למרחק. זוהי התוצאה של התנועה המתואמת לתנועותיו של התוקף ומשתמשת באנרגיה של התוקף עצמו.
בנוסף לפיתוח יכולת הגנה עצמית, האימון תורם ל:
- חיזוק ביטחון עצמי וערך עצמי
- שיפור הבריאות
- שיפור כושר ריכוז וקליטה בלימודים
- יציבות נפשית
- שליטה טובה יותר בגוף, שיפור כושר גופני וגמישות
- שיפור מערכות יחסים - בעקבות פיתוח רגישות לעצמך ולזולת
הצד הערכי, שהוא חלק חשוב בשיטה שלנו, שבלעדיו גם לא ניתן להגיע לרמה גבוהה בשיטה,
כולל משמעת עצמית, יחס של כבוד לכל אחד, אי-תחרותיות, פתיחות לשינוי, קבלת השונה מהמקובל, יכולת תגובה ללא רגשות נקמה וכעס, התגברות על הפחד.
קונג-פו. אשר 2003
|
לעקרונות השיטה ול
גישה הלא-כוחנית
השלכות רבות מעבר להתמודדות עם התקפה אלימה - ניתן ליישם אותם בכל התחומים של חיי היום-יום, וזה המסר החשוב שברצוני להעביר בשיעורים.
כיף והנאה הם מרכיבים חשובים של האימון, בזמן השיעור ובאימון בבית!
עקרונות של "קונג-פו בדרך רכה":
1.
שחרור הגוף
- לומדים להפעיל רק את השרירים הנחוצים לביצוע הפעולה - ללא מתח מיותר.
2.
תנועה מתואמת
של כל חלקי הגוף, קואורדינציה.
3.
רגישות לעצמך
: להיות מודע לכל חלקי הגוף שלך, לנשימה, לתנוחה, למצב הרגשי.
4.
רגישות לסביבה
: להיות מודע למצבו של התוקף ולתנועותיו.
5.
יציבות והשתרשות
: יכולת להישאר יציב בזמן הקרב.
מה עושים בשיעור
בשיעור משתלבות צורות שונות של תרגול, בבודדים ובזוגות.
מתרגלים שחרור הגוף, נשימה נכונה, ריכוז, גמישות, חיזוק שרירים, שווי משקל, קואורדינציה, תנועה מתואמת לתנועת בן-זוג, טכניקות לחימה והגנה עצמית.
כל תרגיל משלב בתוכו יותר ממטרה אחת, לכן, להשגת כולן, יש חשיבות לביצוע המדויק של התנועות.
בתרגילי זוגות מפתחים את יכולת התנועה שמתואמת לתנועת התוקף (תזמון ומרחק) תוך שימוש בטכניקות לחימה,
מפנימים את עקרונות התנועה שלמדנו בתרגילים אישיים (ללא בן זוג), משפרים את היציבות ומפתחים את יכולת הפעלת הטכניקות מול היריב.
הטכניקות של ההגנה העצמית והלחימה בשיטתנו כוללות: הפלות, נעילות ידיים ורגליים, שחרור מתפיסות ומנעילות, וכמובן מהלומות יד (פתוחה וסגורה) ובעיטות .
בשלב מסוים של התקדמות משלבים בשיעורים גם קרבות תרגול, במגבלות שונות של איזורי הפגיעה, מהירות, שימוש ברגליים ועוד.
ולסיכום:
אנו, בשיטות הלחימה הרכות, נוהגים להזכיר את הנצחון של החלש על החזק, בדומה למעשי קדמונינו המכבים.
אך האם באמת הכוונה היא שאדם בעל גוף חלש, עם שרירים מנוונים וללא יכולת לנוע בזריזות, יכול להלחם ביעילות?
כמובן שלא. מדובר על חלש ביחס ליריב, אך לא חולשה עצמית.
הלוחם חייב להיות חזק ביחס לגופו שלו - בהתאם לגודלו ולמשקלו.
וחשוב לא פחות, ואולי אף יותר מכך -
הוא חייב להיות חזק ברוחו, לרצות בכל כוחות נפשו שלא לאפשר את נצחונו של התוקף האלים.
אוקטובר 2003
נשמח לקבל את
תגובתך
הגרסה להדפסה
דף הבית
